זה היה עוד אחד מסיבובי
"אנחנו-רק-עוברים-להתסכל-נשבעים-לא-לקנות-כלום" בדרר כלל שהזמן קצר אנחנו עושים רק סיבוב קטנטן, אפילו אין זמן להתעמק יותר מידי. זה התחיל ב
"אוי זה יפה.. אוי גם זה.. אוי הנעליים.. זה ממש YSL.. אנחנו צריכים תיק? לא! בדיוק קנינו שבוע שעבר. קטן מידי.. לא שימושי מידי.. לאן אנחנו נלבש את זה?.." ואז צייצה פתאום חברתנו ה' משהו שנשמע כ:
"אוהההההה" (נשבעים! וגם יצאו מלאכים עם כינורות וניגנו) ראינו את השמלה הכתומה והיא הייתה נראת מוכרת.. היא הסתכלה עלינו אנחנו הסתכלנו עליה, הדרך חסרת המעצורים משם לחדר הלבשה הייתה קצרה וחסרת מחשבה לחלוטין, מדדנו אותה בחופזה
(בקשה שתשב יפה, בקשה שתישב יפה... פיללנו לעצמנו). סגרנו את הריץ' רץ', יישרנו מבט למראה ושיחררנו אנחה לאוויר
"כל כך יפה... אבל כל כך לא שימושית! הרי אנחנו נלבש אותה פעם אחת ואחרי זה היא תחנק לה בארון ביחד עם כל בגדי אנחנו-חייבים-לקנות-זה-מזה-יפה!". בכלל אם כבר משהו שאנחנו צריכים זה נעליים! ושיהיו פרקטיות!
(אבל אנחנו לא אנשים של פרקטי, אנחנו אנשים של כאן ועכשיו זה יפה קחו אותי לקופה ואל תלבשו אותי לעולם. הפעם צריך להבליג, להציב גבולות - אי אפשר ככה! מה יהיה?!)
אז פשטנו את השמלה והלכנו לחפש נעליים
(פרקטיות), אך השמלה היא הידהדה בראשונו היא לא נתנה לנו לצאת מהחנות ואז המצפון שלנו לקח פיקוד ואמר לנו לצאת מהחנות כי מחר יביאו
עוד שמלה ועוד שמלה ועוד שמלה וזה לא יגמר לעולם! אז למה להתחיל עכשיו??? וכך הלכנו מבואסים הבייתה וסיפרנו עליה לכל מי הסכים לשמוע ולשכנע אותנו שאנחנו צודקים.. חיפשנו תשובה וכפי שאתם מבינים זו לא השמלה - זה סיפוק גחמות שחייב להיפסק, מעולם לא היינו אנשים שקולים, אז למה להתחיל עכשיו?!
אגב - ברור שקנינו אותה! השמלה אם עדיין לא נפל לכם האסימון היא עוד "פרי יצירה" של זארה שפשוט לא רואים בעיניים ומעתיקים בברוטליות את מעצבי העל, מקור ההשראה לשמלה היא שמלה של בית האופנה לנווין בעיצובו של אלבר אלבז, הם עשו מיקס אנד מאצ' מהקולקציית הקיץ הקודמת של בית האופנה - והנה יכלנו להרשות לעצמנו "לנווין" במחיר שפוי..
הלכנו גם על לוק חיוור, שידכנו לשמלה סנדלים בצבע nude, תחמנו את העין בפס עבה של איילינר ושמנו עיפרון בצבע עור בתוך העין, השפתיים קיבלו גוון חיוור והשיער הוברש אחורנית ובכך סיימנו את הלוק..
שמלה-"זארה", נעליים-"אלדו", אייליינר-"YSL"