בצהריי היום התקיימה לה תצוגת האופנה של הוניגמן במתחם העיצוב האופנתי של קסטיאל, שהוא נווה מדבר מרווה ביותר בתוך אזור התעשייה המטונף של דרום תל אביב.
.
אחרי מינגלינג קצרצר ותקיעת כמה מתאבנים
(היי! היה צהריים וזה היה בול זמן ללאנץ'!) סבב שלומות והכרות קצרה עם
דר ו
שלי המקסימות, נכנסו לאולם התצוגה כאחרוני הטירוניים
(טעות של בית סוהר עשינו, היינו אדישים ומגיע לנו לשלם על זה!) נותרנו בלי מקום.. לא נורא מצאנו קיר להישען עליו.
.
אילנית לוי פתחה את התצוגה כיאה לפרזנטורית החדשה שכל כולה בלוק הספארי שאפיין את הקבוצה הראשונה בקולקציות. פריטים עם הדפסים גדולים, צבעוניים וגם כמה הדפסים שבטיים. פרט לטורבנים גדולים על הראש וחגורות מותן חומות עם נוכחות היו גם שרשראות מאסיביות זהובות וצבעוניות - משהו ששווה לשים לב אליו, יש מספר תכשיטים מוצלחים בקולקציה העונה. בקיצור אם את יורדת לספארי קחי איתך טורבן, זה הכי, הכי.. הכי?
.
אתם יודעים איזה חום עם הטורבן הזה על הראש שהשמש קודחת?
לאחר מכן עברנו לקולקציה הלבנה, טוטאל לוק לבן, הכי סיני פוגש מחלקה הסגורה של אברבנל. קולקציה שלווה ונעימה שבעיקר הזכירה לנו שאנחנו חייבים חופש ודחוף
(!), פריטים שאמורים לשדר קלילות וקיץ על חוף הים.. למראות האלו כצפוי שודכו נעליים שטוחות שיסיימו את המראה בצורה נקיה.
לייק.
בין היתר בתצוגה היה ניתן לראות דגש גם על המראה הרומנטי עם צבעי הניוד הכל כך טרנדים העונה. קבוצת השחורים בשילוב פאייטים ובדים מתנפנפים ועם הדיטיילים סביב הכתפיים שנטחן בעונות הקודמות.
את התצוגה סגרה קבוצה שהיא ניסיון כושל להתחקות או מה שזה לא היה אחרי
הקולקציה האגדית של מקווין. טוניקות ושמלות מיני בשטיפות והדפסים מוזרים שנלבשו מעל טייצים מאותו בד וטקסטורה על מנת ליצור מראה עתידני/אופנתי משהו.. גם בתור הומז' וגם בתור הצצה לקולקציה הבאה של המותג זה היה מביך.
ללוקים האלו צורפו מסרקיות לראש עשויות חוטי מתכת דקיקים שסופם עלים. בתאוריה אנחנו בטוחים שזה היה שוס. רק שזה לא התחבר מי יודע מה, תשאירו את זה לקארי בראדשו היא הייתה עושה את זה כמו שצריך או הכי הרבה ל"
קלבה" שחמדה את ההד פיס שנפל מראשה של הדוגמנית - אם אנחנו היינו שמים עליו יד, את הראשונה שהייתה מקבלת אותו.
קולקציית הגברים בתצוגה הייתה מעט מאכזבת, היא הייתה פרווה ולא היה שם כמעט כלום מעניין. הדגמ"חים הקצרים בהשראה צבאית או החולצות פולו הבהירות דיברו אלינו יותר מאשר החולצות המכופתרות המשובצות בגווני פסטל או אלו שנצבעו בשיטת הדגרדה(מתחיל בצבע אחד, נגמר בצבע אחר. האממ, נגיד...).
בחלק האחרון של התצוגה הוצגו הגברים בחליפות אה-לה ג'יימס בונד, רק שיצא להם סוכני מוסד ישראלים שנתפסו בדובאי מאשר לוק מתוקתק שאליו כיוונו. החליפות היו קטנות מידי ולא ישבו טוב על הדוגמנים, זה היה מראה שצרם לעין ולא נראה טוב. החליפות לא נראו יוקרתיות למרות הפוטנציאל בגזרה הצרה שדיי חסרה פה בשוק הישראלי.
מספר אביזרים מוצלחים לגברים היו בקולקציה, תיקי הצד לדוגמה נראו לא רע בכלל ויכולים לתת מענה דיי טוב לגברים הישראלים. אומנם זאת רק קולקציה שנייה במספר להוניגמן מן. אבל ההתחלה שלהם חלשה מידי. שלא יכוונו רק למבוגרים שבנינו, תעשו מקום גם לעשור אחד מתחת.
בכלליות הקולקציה נראתה קצת מתאמצת להיות טרנדית מידי, מה שדיי מפתיע כי זאת לא התחושה שעולה לאחר ביקור בסניפים. תחושה קצת לא נעימה לדמיין את קהל היעד האמיתי של המותג מתלבש בבגדים האלו.
סיימון הסטייליסט עשה עבודה טובה כפי שהוא יודע, לקחת בגדים בנאלים וליצור מהם משהו טרנדי. למרות בגזרת הנעליים קצת הרגשנו שימוש יתר באותן זוגות הנעליים(ברור לנו שלהוניגמן אין נעליים וסיימון היה צריך להשיג ממקומות אחרים נעליים - אבל עדיין..). בחירת הדוגמנים והדוגמניות הייתה לא מובנת ודיי הייתה מבולגנת.
והשיער לא היה עשוי כמו שצריך...
ולסיכום זאת בסה"כ קולקציה מסחרית מאוד שפונה לקהל שמרני ומבוגר למעט הבלחות לשמרניים מבוגרים אך צעירים בנפשם שמנסים לעמוד בקצב הטרנדים ועלולים להראות פתאטים במידה.
NIKE V IS FOR VICTORY:
FENDI: 
לאחר מכן עברנו לקולקציה הלבנה, טוטאל לוק לבן, הכי סיני פוגש מחלקה הסגורה של אברבנל. קולקציה שלווה ונעימה שבעיקר הזכירה לנו שאנחנו חייבים חופש ודחוף(!), פריטים שאמורים לשדר קלילות וקיץ על חוף הים.. למראות האלו כצפוי שודכו נעליים שטוחות שיסיימו את המראה בצורה נקיה. לייק.
אנחנו לא יכולים לחכות!
האירוע יתקיים בתאריכים 16-17/4/10 שישי ושבת במועדון ה"מסי" רח' השרון 10, ת"א. (ליד תחנה מרכזית ישנה)
שלנו מאירוקה
לא, אוליביה פשוט הורסת אותנו...
הפקת אופנה ישראלית מ"דה מרקר וומן" מתיק העבודות של 
