יום שני, 29 בנובמבר 2010

ירידה לשם עליה?


שימו לב כתבה מעניינת התפרסמה במוסף כלכליסט בסוף השבוע



אנחנו חפרנו את הבור לבירקין , והכתבה שמה כמה מסמרים בארון הקבורה של מותגי היוקרה...
למרות שאנחנו לא מסכימים עם כל הנכתב שם, בכל זאת.

ואחרי השאלה של האם היוקרה באמת מתה כי טחנו אותה, אז למה הקוטור מת?
כי אם יש לסינים וחבריהם ליבשת כסף למותגים ,הם מחפשים להידמות לאירופאים, כדי לשדר הצלחה הם רוכשים מוצרי יוקרה ,וכו' וכו' וכו'...
אם כך הקוטור צריך להמריא , אם כי הוא מתרסק.

ואם כבר הוא מתרסק זה בדיוק הזמן להמציא אותו מחדש...

מתנדבים?

יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

הבהלה לאלבז!

חלון הרוואה ,מושקע משהו

רצינו לקום מוקדם, אבל זה לא קרה אז רצינו לוותר
ואז האוטו הוא זה שהוביל אותנו לעזריאלי , נשבעים!!!!
אלוהים איזה תור ב 10 בבוקר,
מה לא נעמוד? נעמוד!
מתקדמים...לאט אבל מתקדמים

ממש כמו התור בלונהפארק...
אנחנו חייבים להגיד שככל שהתקדמנו הזמן עמד מלכת ואז התקדמנו יותר ויותר לאט
3 שעות בתור, כמו נצח.
והאנשים שיוצאים החוצה עם השקיות ומוציאים לך את הלב עם כפית, כל בנאדם שיוצא הכפית חופרת לך עוד גומה בלב .
עוד שמלה שלקחו ולא תהיה כולה שלנו כדי לרכוש, עוד נעליים שהלכו עוד משקפיים שנעלמו, ולא יהיו שלנו לעד!
MAKE IT STOP!
מה נעשה בפנים? מה ניקח? מה ישב עלינו יפה?
אהעאהאהה רק רבע שעה גאד דמאט אלבז תראה מה אתה גורם לנו לעשות!

למה באתם?

למה באתם 2נדמה שהכניסה פנימה עוד יותר מתישה,
מותר לקחת מה שרוצים אבל אין דרך חזרה למתחם!
מיד הרמנו הכל! הכללללללללללל! תנו לי הכל! מה שיש לכם! ידיים למעלה!

הגביע הקדוש במתחם

ואז התור למלתחות, שהיה נראה יותר גרוע מהתור בחוץ.
ומלתחות זה לחלשים, אז התפשטנו באמצע החנות.
זורקים את הכל לצדדים , מנסים שמלות, מנסים לסגור ריצ'רצ'ים, ממהרים לעבודה!

מה ניקח
צהוב?
ורוד?
אדום?
כחול?
הכל!?

החלטה מהירה ,החלטה מהירה, החלטה מהירה.......ורוד!
לא!
כחול!
ורוד!
טוב ורוד....

רצים לקופה.
נדמה שהתור הכפיל את עצמו כי גם כל האנשים שלא קנו לנווין עומדים בקופות גם הם.
וכל אחד ששכן קנה לנווין, לוקח שנתיים לארוז לו (ולכל אחד יש ערמה של פריטים).
ורוד?
מה ורוד!
כחול! יו אידיוט!

חוזרים מהר מקווים שיש את המידה במתחם ומחליפים.
רצים לקופה.
ומחכים.
ומחכים.
ומחכים...
וזיכויים....
ועטיפות...
וריבים.
ואנשים.....
ואלוהים כבר 2!
והחניה! דופקקקקקקתתתתת (50 שקל הלכו לפח)
בסוף שילמנו ויצאנו מרוצים ,
השקית מרשרשת.
העטיפה קורצת.
והחיוך מתוח.

*לא עושים את זה שוב בחיים!

יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

זה מזה בסיסי

ביום שני הוזמנו לפרזנטציה בגאפ עזריאלי,
אנחנו חייבים להתוודות כי אם היינו מוצאים את עצמנו משוטטים בעזריאלי ,כנראה שלא היינו נכנסים לגאפ
ואם כן זה היה למבט חטוף ויציאה בידיים ריקות
שאנחנו הולכים לקניות אנחנו תמיד מחפשים את הפריט הטרנדי/המיוחד/החד פעמי שיקפוץ אלינו מהקולב וישבה את ליבנו (וכספנו)
שנוכל לחלום אותו עם עשרות פריטים אחרים ,אנחנו לא יוצאים עם בגד, אנחנו יוצאים עם פנטזיה

אבל חייבים להתוודות שאחרי הסיור המודרך בחנות באדיבותן של הקניינות
אנחנו מוצאים את עצמנו דווקא מאוד מתעניינים בגאפ, הפשטות והמחשבה שבפריטים פתחה לנו ראייה חדשה
כי הרי מלתחה טובה לא יכולה להתקיים בלי פרטי בייסיק ראויים ,מלתחה לא יכולה להישען רק על טרנדים
וגאפ בהחלט מספקים Value for money

קז'ואל נעיייים


אנחנו שואלים את עצמנו איך כל האירופאים האלה מתלבשים כל כך הורס בלי למצמץ
(למרות שגאפ זה אמריקאקי, אבל לאמריקאים אין טעם בשיט, אז תזרמו עם הרעיון)
כשמנסים לשים את האצבע על "למה זה מסתדר טוב?"
התשובה היא בגדי קז'ואל חלקים ,בקשת צבעים מצומצמת שתמיד עובדים טוב אחד עם השני

ראינו המון מכנסים בכל הגזרות הקלאסיות (מהסקיני לגזרה ישרה ועד המתרחבים) בגימור חלק ,חפים מלוגואים ושיפשופים מיותרים שיכולים לעבוד מצויין
וזה ממשיך בסריגים דקים ונעימים (ישראל יו נאו!) ,חולצות מכופתרות ,חולצות טריקו ומעילים קלים
וללילה בגדי שינה מפנקים מפלאנל , כבר מתים לשים את ידינו על הפיג'מות הללו (רק שיגיע כבר החורף!)

גאפ קצת הפתיעו מהעונה ויצאו קצת מהקונכייה הקז'ואלית שלהם בקולקצית ערב
הרבה נוצות , פייטים צבעים וולאנים ומלמלות.......סתםםםםםםםם! מזה פה לנווין לאיץ אנד אם!?
אבל כן היו חולצות שיפון קלאסיות (מאסט הב!) , כמה פריטים עם מעט פייטים ,ואפילו נעליי בובה מעוטרות אבנים (נוט אה מסאט הב אט אול!)

וגולת הכותרת, תיק אדום מנופח (סטייל שאנל...אבל לא) שאנחנו חייבים שיהיה לנו , כי איך נלך לחד"כ?!?

מאסט הב

מאסט נוט הבעוד כמה מראות חורף פשוטים