נתקלנו אתמול בפרק מ-ה-מ-ם על מעצב העל, הבחור שהמציא את המילה נחשק, המעצב שיכול לגרום אפילו לכפתור להיות חושני - טום פורד. הפרק הוא חלק מסדרה שנקראת "Visionaries" המשודרת בערוץ הטלוויזה החדש של אופרה ווינפריOWN, הסדרה עוקבת בכל פרק אחרי האנשים עם המוחות היצירתיים(ואתם סליחה על התרגום העילג).
בפרק טום מדבר על ההתבגרות שלו, הזהות שלו כמעצב, המסלול שעשה בבתי האופנה וגוצ'י ואיב סאן לורן העזיבה באמצע כל העשייה ומדובר על חתיכת עשייה, 16 קולקציות בשנה! ההתמודדות עם היומן שפתאום ריק ועל הסרט שלו "סינגל מן". צוות הצילום מלווה את פורד בהכנות של קולקציית הנשים הראשונה שלו בבית האופנה הנושא את שמו וגם בתצוגה האופנה הדיסקרטית והמצומצמת שהוא ערך, שרק לאחר כמה חודשים שקטים ומדוברים זכה הציבור לראות אותה.
פלוס הצצה לצילומי הפקת האופנה שלו לגיליון ווג פריז שהוא ערך. מהמם.
מתוך ההפקת אופנה לווג פריז דצמבר 2010
תענוג צרוף סוף סוף לקבל הצצה לתהליך היצירה של אגדת אופנה כזאת, באמת ששוה לצפות, עכשיו אנחנו אוהבים אותו אפילו יותר!
איך זה הגיוני שהוא נראה אותו דבר כל השנים? למרות שכביכול הוא לא מסתיר את ההזרקות שהוא עובר
לאחרונה התווספו לנו כמה מוצרים חדשים לשידת האיפור, הנה חלק מהם..
אנחנו אוהבים את השילוב שבין יקר לזול, כמובן שמעדיפים יקר אבל גם מחבקים מה שכל כיס יכול להרשות לעצמו..
1. פודרת HD שרק שמענו עליה דברים טובים של מייקאפוראבר, אם הבנו נכון את המוצרים שלהם אי אפשר להשיג יותר בארץ, גם לא בחנות עודפים באור יהודה שנסגרה לאחרונה.
2. סומק של איב סאן לורן, שווה ולא רק בשביל הפרסטיז' של להוציא את הקופסא ליד מבינות עינין..
3. צללית זהובה כתמתמה של מייקאפוראבר שקנינו באותה חנות עודפים באור יהודה, המחיר היה מצחיק, 25 שקלים. אומנם יש מצב שזה פג תוקף, מבחינתנו היא מעולה.
4. שפתון אדום כתום של רבלון שהחרמנו מאמא, מתים על הרכישות שלה עם תווים שהיא מקבלת בחג..
5. בושם של זארה שלכד תשומת ליבנו ליד הקופה, הריח שלו חמצמץ כזה והמחיר מצחיק, 40 שקלים..
מאפרת כלשהי(הפרטים שמורים אצלנו בנייד) שאנחנו סומכים עליה בעיינים עצומות ומאופרות, אמרה לנו שלשאנל יש את ה-מסקרה מבחינתה, כמובן שהיינו חייבים לנסות, למרות שתיכננו לקנות את המסקרה של YSL שהייתה לנו לפני שנתיים ומאז אנחנו מושכים את ריסנו באי אילו מסקרות שלא מגיעות לקרסוליה.
אז כמובן שעף לנו הפוני שחברתנו מסרה לנו את הקופסא המלבנית והשחורה(!).. וכמובן שמיד שיגרנו את עצמנו אל מול המראה הקרובה כדי להתנסות. המסקרה היא די חסרת ריח, יש לה מברשת סיליקונית והריסים אכן בולטים ויפים. חיכנו עוד כמה שעות למבחן ההסרה - כלומר כמה גלונים של שחור ייצאו לנו מהעיניים עד שנצליח להסיר את המסקרה העיקשת במים וסבון פנים או שנצטרך חס וחלילה גם צמר גפן בליווי מסיר איפור + קייסימים למקומות בעייתיים. (אנחנו לא יודעים מה איתכם אבל מבחינתנו זה החלק הכי מעיק!!!)
אז כן הפעם זה היה די מעיק, לא בדיוק יורדת בקלות :\ לעוווווומת זאת המסקרה של YSL יורדת בקלות מופתית, ויש לה ריח מסנוור.. אחחחחחחח נו טוב, תמיד תיהיה לנו את פריז...
בצהריי יום שישי האחרון הלכנו להקרנה של הסרט "TOUT TERRIBLEMENT" על איב סאן לורן המיתלוגי בסינימטק ת"א. זה התחיל בתור של 10 אנשים בערך לכרטיס(כי הרוב היו עיתונאים שקיבלו אותם בחינם), היו כמה ריבים עלק מנומסים על המקום בתור, מסתבר שגם אחרי 60 אנשים לא מתבגרים - במיוחד אם הן זקנות מנותחות, גם מסתבר שלהנפיק כרטיס לוקח לפחות 7 דקות לכל בנאדם בעוד אחת העומדות בתור צורחת לתוך תא הכרטיסן "זה סקנדללללללללל!!! איך זה שיש פה רק אחד שמנפיק כרטיסים!" בהחלט סקנדל כזה לא נראה מאז השימוש האחרון במילה, שנעשה כנראה הרבה לפני שנולדנו.
45 דקות של מילמולי צרפתית מתורגמות למילמולי אנגלית בקול נשי מאנפף, מזל שהצטרפו לבלילה הזו הכתוביות בעברית באמצע הסרט - הכי טוב באמצע הסרט!
הרבה אינפורמציה לא קיבלנו מהסרט הזה, אבל זכינו לראות כמה קטעי ארכיון מרגשים, לדוגמה את מעיין קרת עומדת מול סאן לרוווווו בסטודיו עם שמלה מהאגדות שכתר לראשה ושתי ילדות קטנות לצידה, בהחלט הדביק לנו חיוך. סצינות דוקומנטריות של המעצב יושב על ליד שולחן העבודה שלו ועסוק ברישומים ואיורים שיהוו את הבסיס לקולקציה הבאה שלו, בלי הרבה רעש וצלצולים הסקיצות הפשוטות יחסית שלו הפכו לאבני דרך.
שולחן העבודה המפורסם של YSL:
סאן לורן אומר אל תוך הסרט שנמאס לו לעשות קולקציה אחרי קולקציה, שהשמלות שלו נולדות ומתות בכל עונה, והוא בכלל רוצה לעשות שמלות מתי שבא לו ולא כי צריך, הוא רוצה לפרוש ולראות אם בכלל בא לו לעשות שמלות... לגמרי הבנו אותו.
המעצב שהתחיל את דרכו המקצועית בגיל מאוד צעיר כיד ימינו ויורשו של כריסטיאן דיור גרמה לנו להתפעל מהתעוזה והכוח שלו, איך ילד בגיל כל כך צעיר(15) מתמודד עם זה כל כתפיו? בסיס הסרט הוא המון קטעי וידאו מבוימים של נשים יפיפיות המסתובבות בין בתיו השונים של סן לורן, לבושות בבגדים שעיצב לכל אורך השנים, בגדים מרהיבים שבהחלט היו פורצי דרך. שתיקת הנשים בסצינות אלו מעצימה את עבודתו של סאן לורן ומראה לכולנו שאכן מדובר באחרון מעצבי העל כפי שהגדיר עצמו.
קטע מן הסרט:
אחרון מעצבי העל:לאחר סיום הסרט התקיימה שיחה קצרה עם מחברת הביוגרפיה של סאן לורן ועורכת המגזין סטילטו לורנס בנהיים, אנחנו לא יכולים להגיד שלמדנו הרבה מהשיחה איתה שם וחבל, בהחלט היה יכול להיות דיון מעמיק..
בתמונות; לורנס והביוגרפיה שחיברה על סן לורן:
"שאתה מגיע לפסגת השאיפות שלך בגיל 20 זה עשוי מאוד להקשות עליך"- איב סאן לורן: