‏הצגת רשומות עם תוויות אלבר אלבז. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אלבר אלבז. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 20 ביוני 2010

Achraf Amiri

יצא לנו להיתקל באילוסטרציות המיוחדות של אשרף, לא ממש זוכרים איך, אבל זוכרים שזה היה תוך כדי חיפוש השראה בזמן שהמוח שלנו התרוקן לאט לאט בשבועות האחרונים בעודנו מנסים לגרד עצמינו מהרצפה.
אשרף(כמו שיכלתם לנחש) סוג של שכן שלנו, משפחתו היא במקור ממרוקו, הוא עצמו נולד בבריסל. אפשר לקרוא לו נער כי הוא עדיין לא באמת בגיל שהקמטים מתחילים לבצבץ, אה והוא יצירתי לאללה..העבודות שלו אוונגרדיות, מלאות כאב, זעם, תשוקה, סקס, סאטירה(אופנתית) ובעיקר עניין.
בהחלט יש לו כתב יד ייחודי ומלא עוצמה, באופן "מפתיע" המעצב האהוב עליו הוא מרטין מרג'יאלה..
ואת העתיד שלו הוא רואה ככה:
"לאחר מחשבה רבה על מה שאני באמת חושב שאני רוצה, זה קריירה בעולם האופנה כמנהל אמנות. למרות המציאות הקשה של העולם הזה, אני עדיין ילד בלב וגם בחלומות שלי, וזה מה שמזין אותי מדי יום.."
אם אתם תוהים מה הולך בתוך ראש של אומן אז הנה הצצה קטנה:
"אני מבלה לילות לבנים בציור תוך כדי האזנה, זה מתעורר בי בעת האזנה. אני כמו קוקה קולה אני אוהב את כל מה שהוא ורוד או סגול ומתוק. אני אוהב אנשים יצירתיים. אני אוהב את מקוריות."
אם בא לכם הדפס משעשע ומגניב שרק האנשים הנוכנים יבינו אז אתם יכולים להתחדש באחת מהחולצות עם ההדפסים מה"קולקציה" האחרונה שלו, אינג'וי, אנחנו עוד בטוח נשמע עליו בעתיד.. התמונות והראיון מכאן וכאן

יום שישי, 16 באפריל 2010

Fashion designers as disney characters

באל ספרד החליטו להשתעשע, והציגו את מעצבי העל המפורסמים ביותר בתור דמויות דיסני, להזכירכם בעבר הרפר'ס באזר עשו משהו דומה עם דמויות של הסימפסונס, מה השלב הבא?

קארל לגרפלד:
דונטלה ורסצ'ה:
ז'אן פול גוטייה:
ג'ון גליאנו:
דולצ'ה אנד גבאנה:
אלבר אלבז(איזה נחת זה לראות אותו בין כל המעצבים, אה?)
סוניה ריקל:
מארק ג'ייקובס:
מקור

יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

כי תמיד אנחנו בעד ילדות על עקבים

אומנם ההפקה לא חדשה, והילדים בטח כבר בני 45 אבל ההפקה הזאת של הרפר'ס בזאר משנת 07 עדיין משעשעת אותנו.
התמונות מכאן

יום שלישי, 24 במרץ 2009

יום כתום

זה היה עוד אחד מסיבובי "אנחנו-רק-עוברים-להתסכל-נשבעים-לא-לקנות-כלום" בדרר כלל שהזמן קצר אנחנו עושים רק סיבוב קטנטן, אפילו אין זמן להתעמק יותר מידי. זה התחיל ב"אוי זה יפה.. אוי גם זה.. אוי הנעליים.. זה ממש YSL.. אנחנו צריכים תיק? לא! בדיוק קנינו שבוע שעבר. קטן מידי.. לא שימושי מידי.. לאן אנחנו נלבש את זה?.." ואז צייצה פתאום חברתנו ה' משהו שנשמע כ: "אוהההההה" (נשבעים! וגם יצאו מלאכים עם כינורות וניגנו) ראינו את השמלה הכתומה והיא הייתה נראת מוכרת.. היא הסתכלה עלינו אנחנו הסתכלנו עליה, הדרך חסרת המעצורים משם לחדר הלבשה הייתה קצרה וחסרת מחשבה לחלוטין, מדדנו אותה בחופזה (בקשה שתשב יפה, בקשה שתישב יפה... פיללנו לעצמנו). סגרנו את הריץ' רץ', יישרנו מבט למראה ושיחררנו אנחה לאוויר "כל כך יפה... אבל כל כך לא שימושית! הרי אנחנו נלבש אותה פעם אחת ואחרי זה היא תחנק לה בארון ביחד עם כל בגדי אנחנו-חייבים-לקנות-זה-מזה-יפה!". בכלל אם כבר משהו שאנחנו צריכים זה נעליים! ושיהיו פרקטיות! (אבל אנחנו לא אנשים של פרקטי, אנחנו אנשים של כאן ועכשיו זה יפה קחו אותי לקופה ואל תלבשו אותי לעולם. הפעם צריך להבליג, להציב גבולות - אי אפשר ככה! מה יהיה?!)
אז פשטנו את השמלה והלכנו לחפש נעליים (פרקטיות), אך השמלה היא הידהדה בראשונו היא לא נתנה לנו לצאת מהחנות ואז המצפון שלנו לקח פיקוד ואמר לנו לצאת מהחנות כי מחר יביאו עוד שמלה ועוד שמלה ועוד שמלה וזה לא יגמר לעולם! אז למה להתחיל עכשיו??? וכך הלכנו מבואסים הבייתה וסיפרנו עליה לכל מי הסכים לשמוע ולשכנע אותנו שאנחנו צודקים.. חיפשנו תשובה וכפי שאתם מבינים זו לא השמלה - זה סיפוק גחמות שחייב להיפסק, מעולם לא היינו אנשים שקולים, אז למה להתחיל עכשיו?!
אגב - ברור שקנינו אותה!
השמלה אם עדיין לא נפל לכם האסימון היא עוד "פרי יצירה" של זארה שפשוט לא רואים בעיניים ומעתיקים בברוטליות את מעצבי העל, מקור ההשראה לשמלה היא שמלה של בית האופנה לנווין בעיצובו של אלבר אלבז, הם עשו מיקס אנד מאצ' מהקולקציית הקיץ הקודמת של בית האופנה - והנה יכלנו להרשות לעצמנו "לנווין" במחיר שפוי..

הלכנו גם על לוק חיוור, שידכנו לשמלה סנדלים בצבע nude, תחמנו את העין בפס עבה של איילינר ושמנו עיפרון בצבע עור בתוך העין, השפתיים קיבלו גוון חיוור והשיער הוברש אחורנית ובכך סיימנו את הלוק..

שמלה-"זארה", נעליים-"אלדו", אייליינר-"YSL"

התמונות לקוחות מפה, פה, פה, פה ופה