הזוג הזה הורס אותנו

הורס!

אם כי הצעיף של דיויד קצת מאסיבי מידי ולא הכי מתחבר..

התמונה לקוחה מהאתר: perezhilton.com

עינוי סיני

נסיכה סינית\נסיכת פאפארצי - מצאו את ההבדלים

קשירת רגליים או רגלי לוטוס הוא שמו של מנהג שהיה נפוץ בסין עד ראשית המאה ה-20 בו קשרו רגלי ילדות צעירות(לרוב בגיל 6) על מנת למנוע את גדילתן. כריכת בד סביב הרגל כשהיא מקופלת הביאה לשבירת עצמות הרגל ושמירת גודלה של הרגל כך שלא יעלה על 10 - 15 ס"מ. כריכה זו ניוונה את כפות הרגליים והביאה לשיתוקן. רגליים שגודלן 10 ס"מ נחשבו אידאל של יופי וכונו רגלי לוטוס מוזהב.

המנהג של קשירת הרגליים הוא בן 1000 שנים, הסינים ראו ברגליים קשורות אובייקט מיני וזאת מאחר והרגליים תמיד הוסתרו בנעליים מעוטרות. אלמנט ארוטי נוסף הייתה צורת ההליכה של הנשים שנגרמה בשל קשירת הרגליים.


המנהג החל בחצר הקיסרית בסוף המאה העשירית. נשים אריסטוקרטיות, כך מספרת האגדה, קינאו ברגליה הקטנות ורבות החן של אחת מרקדניות הארמון שהיתה יפה במיוחד ואימצו אופנה שהתפשטה לערים ולכפרים ברחבי המדינה. זה היה הסיפור שאמהות העבירו לבנותיהן בזמן שהידקו את התחבושות.




"לנערה עם כף רגל באורך של 7.5 ס"מ ופנים מכוערות היו סיכויים טובים יותר בשוק הנישואים מאשר לנערה עם כף רגל באורך של 13 ס"מ עם פני מדונה" אומר מיסיונר שחי בסין. באופן שמנוגד לטבע, המנהג דווקא סייע לאיזון חברתי - סיכוייה של נערה לא נקבעו אוטומטית על פי מה שהטבע העניק לה אלא על פי נכונותה לעבור "התפתחות" כפי שזאת נראתה בעיני הבריות.


רגל קשורה, במיוחד כשהיא נעולה בנעל בית נחשבה למושכת. רגלה המעוותת של אשה הפכה להיות מרכז המשחק המקדים המיני. גברים נהגו ללטף את רגלה של האהובה או לשתות ברנדי סיני מנעלה.
לנשים עצמן, הרגליים הקשורות היו סמל הנשיות ותהליך הקשירה(אם שרדו אותו) נחשב לטקס התבגרות נשי.
עצם ההסתרה התמידית הביאה לארוטיזציה של הרגלים.

נעליים מעוטרות לרגליים קשורות:


רגל של אישה סינית שעוותה להיות קטנה :

אם זה נראה לכם תמוה/הזוי/סוטה/מעוות או מוזר.. פעם הבאה שאתם יוצאים מהבית תסתכלו סביב ותראו כמה מוסכמות חברתיות/אופנתיות טבועות בנו בלי שאפילו נשים לב. בסין עם הקמת הרפובליקה הסינית אסרה הממשלה על כריכת רגלים והורתה לנשים להוריד את הכריכות, מה אתן אומרות? אולי לבני תשחרר אותנו מהעקבים וההליכים הקוסמטים?

התמונות והמידע לקוח מכאן כאן כאן כאן וכאן

Coats Obsession

לרגל נסיעתנו הקרבה לבירה אירופאית מרוחקת אנחנו באובססית מעילים קשה.
בגלל האקלים החם ששורר באזורנו, לא מוכרים מעילים כבדים ומחממים או בכלל מעילים יפים/משהו שדומה למשהו שאנחנו מחפשים.

הכל חוזר על עצמו ואם כבר מצאנו משהו יפה - אז הוא לא מחמם.. ואם הוא מחמם - הוא עולה המון(איך זה שאחנו תמיד נופלים על הפריט הכי יקר בחנות?).
אם כבר מצאנו מעיל גם מיוחד, גם מחמם וגם במחיר מציאה, הוא יהיה כמובן... גדול עלינו.

אחחח המירמור!

עוד בכדי לנגן לנו על העצבים, ראינו בזמן האחרון המון סלאבריטאיות משוויצות במעילים שהן לובשות ופרט במעילי הפרווה מעוררי הקנאה שלהן..
לא שאנחנו בעד הרג חיות תמימות, אבל תאמינו - לנו כואב יותר.
מה ששבר את ליבנו סופית והביא אותנו למסקנה שאנחנו חייבים בעל עשיר\לשדוד בנק\למכור כליה\לרדת לזנות\ כולם ביחד בשביל כל הקולקציה,
הייתה צפייה כואבת עד דמעות בתצוגה של ברברי..
הרשמים לפניכם - ראו ובכו:

ברברי סתיו 2008


אלוהים נמצא בפרטים הקטנים



יאטי סטייל, we like


מתוך גוצ'י סתיו 2008


מימין לשמאל : גו'צי, ויקטור & רולף, D&G


דה גורג'ס, אגנס דיין





קייטי ופוש, חברות יותר טובות ממה שחשבתם... (אפילו לסורי יש מעיל פרווה! קייטי תאמצי אותנו!)


אין צורך להציג במילים...


יסמין לה בון ( אין לנו מושג מי זו , אבל אחלה מעיל תפסה לה).


יקירת הבלוג...

התמונות לקוחות מאתרים: www.style.com , http://www.redcarpet-fashionawards.com/