כן, תארזו תארזו..

שמישהו יארוז לנו בבקשה את הלוק הזה לסילבסטר

וגם את הלוק הזה בבקשה:

מתוך הלוק בוק של זארה, דצמבר 2009

התמונות לקוחות מכאן

באתי, קניתי - החזרתי/התעוורתי

היה הייתה פעם חגורה שנקנתה בסניף של זארה ברמת אביב, החגורה נרכשה עקב יאוש רב וגחמות של הרגע

"נו מילא" שמעה החגורה בעוד שהיא נלקחה מהמדף על עבר הקופה.
החגורה החביבה הגיעה אל מקום מבטחה אשר הוא חדרה החדש, היא עדיין הייתה בשקית הכחולה הנושאת את שם המותג והרגישה שסוף סוף היא מגשימה את יעודה - היא נפרדת מגברת שקית ומתחילה להיות פריט אופנתי ולאבזר בכל כוחה את העלמה אשר שילמה בעבורה ממיטב כספה, אלא שבעודה מונחת בשקית הקרירה ומתרגשת מהמעמד החדש שלה היא שומעת זעקות וצרחות של חרטה! "לאאאאאאאאאא! אין מצב!!!!, אעהאעהאה העיניים שלי מדממות!!!"

החגורה הצעירה מתחה את חוטיה ונעמדה בזמן שהיא מנסה להציץ ולהבין מה קורה, אלא שהשקית החלה להיטלטל מצד אל צד והחגורה מצאה את עצמה במקום חשוך אשר נקרא תא המטען. היא חיכתה וחיכתה עד אשר תזכה לראות אור יום כי מאסה בחושך המשעמם שהזכיר לה את המסע המפרך שעשתה מסין.

ואז ביום גשום וקריר אחד התא מטען נפתח, שומר ממורמר הציץ פנימה ובום במהירות התא נסגר כך שאפילו היא לא הספיקה לפתח ציפיות שהנה הכל בסדר והיא סתם חגורה פרנודיאית. אחרי דקות קצרות וחריקת בלמים אחת התא שוב נפתח, השקית נחטפה מהר והחגורה הרגישה שהיא מזהה את המקום, כן, שוב קניון רמת אביב ושוב סניף זארה, החגורה הפכה בוכיה ותוך רגע מצאה את עצמה זרוקה על הדלפק חזרה בסניף.

"אני רוצה זיכוי" שמעה בזמן שראתה הכל מטושטש, היא רצתה לשאול "למה? מדוע? מה אני כבר לא אופנתית? תנסי אותי גאד דאמט!"

אבל זה היה כבר מאוחר מידי. היא לא רצתה בה יותר. הכל בגלל שאחותה התאומה של החגורה נרכשה כבר על ידי בלוגרית מזעזעת אחרת, שהשחיתה, זיהמה וחטאה בשילוב שהרס כל אופציה שהבעלים שאפשר להגיד כבר הקודמים של החגורה יכלה לעלות על דעתה.

זהו אבוד!

מוסר השכל:
פעם הבאה לפני שאתם קונים משהו בחופזה, תראו שאתם באמת אוהבים אותו לא משנה כמה אחרים יכולים להשחית יש לכם עדיין מקום בלב אליו..

נ.ב השכל
תסתכלו ימינה ושמאלה ושוב ימינה לפני שאתם חוצים את הכביש.

התמונה מכאן

מה פתאום! בשום פנים ואופן - לא!

לא! לא! לא!
נשמעו זעקותיו כשאגות מאמצע החנות, סיבבנו מבט וראינו שהוא מתכוון אלינו בעודו מניף את ידיו.
הוא התקרב, הרשה לעצמו להוריד מאיתנו את החגורה ששמנו ופשוט להטיל וטו על כל הלוק שניסנו להרכיב באמצע החנות.

זה לא בדיוק אופייני לנו אבל עמדנו במקום ונסינו להבין מה הולך שם, הוא מלמל עוד הרבה דברים אבל הכול היה מעומעם, הרגשנו מבוכה קלה.

ואז התעשתנו, אמרנו לו "הלו, אל תתערב לנו בעבודה, אנחנו עושים את זה פור לייבינג. בנינו פה לוק, קח את עצמך ותעוף."

(אוקיי, לא היינו כאלו בוטים וחסרי נימוס, אבל היי, הוא התחיל!)

כל ההתרחשות המביכה הזאת התנהלה בסניף זארה בקניון עזריאל.

לא הזכרנו את זה אבל איך שנכנסו לחנות שמנו על עצמנו כובע ברט ולא היינו מרוצים מהתוצאה, אז שיחררנו איזו התבדחות קלה באוויר אל עבר חברתנו, משום מקום הוא צץ עם כל הוד ג'ינג'יותו ואמר "אני אפילו לא אטרח, אם הייתם מבינים משהו או צרפתיים הייתם יודעים שזה קלאסה ושיא המודה"

הסתכלנו עליו במבט של "מה נראה לך? תעוף יא טמבל וקח איתך את הכובע עם הניטים ASAP".

משהו מוזר קורה עם המוכרים בחנויות, החוצפה שלהם עוברת כל גבול, יכול להיות שזה מכוונה טובה, יכול להיות שהם חייבים לפרוק את זה שהם מתוסכלים שהם ר-ק מוכרים עם עניבה או מה שזה לא יהיה אבל הם מעיקים. נמאס לנו שהם מרשים לעצמם יותר מידי. נמאס לנו שהם נוגעים בנו ונמאס לנו נקודה.

זה לא אופייני לזארה מוכרים כאלו, בדרך כלל אנחנו רגילים שבזארה המוכרים לבושים שחורים ונעים במהירות רבה, בשקט ורק משרתים אותנו. אז מאיפה הביאו אותו ולמה הוא מרשה לעצמו?

והטעות הכי גדולה שעשינו באותו יום היא שוויתרנו על מה שרצינו לקנות בגללו.
מדדנו חולצת ג'ינס שהיא בעצם סוג של טוניקה ואפילו אולי שמלה. היא גדולת ממדים ועם שרוולים רחבים שמתקפלים מעלה. כבר ראינו את עצמנו לובשים אותה כשחגורת עור קטנה מלופפת סביב המותן ששוברת את הפרופורציות שלה ואיך אנחנו משלבים גם זוג סקיני ג'ינס שיחנקו לנו את הצורה העיקר שיתקבלו לנו רגליים דקות, דקות(נו, הבובות בזארה עם הסקיני משפיעות עלינו ועל הדמיון שלנו) בשילוב איזה נעל גסה או מגפון. אבל לא. לא לרוחו של מר מוכר בזארה שדפק לנו את כל הכיף בפנטוז וברכישה..

תודה לך מר ג'ינג'י.

דמיינו לעצכם את החולצה כשילוב בין ה2 רק יפה ומשופשף יותר:התמונות לקוחות מכאן וכאן

אפקט הפרפר

טלסקופ החלל "האבל" שחודש לאחרונה איתר גלקסיה חדשה בצורת פרפר, הורס אה?

מי אמר שדברים יפים אפשר למצוא רק בזארה?מקור הידיעה מכאן והתמונה לקוחה מכאן

fall in love

זארה זארה זארה, בזארה תמיד גורמים לנו להשמין מנחת

(אם כבר להשמין - אז משם)
בשבוע שעבר לאחר יום עבודה מתיש יצאנו לבדוק מה חדש במחוזותינו,
בזמן שכל החנויות מפוצצות בסיילים ואין מה לקנות הסתבר שיש לנו טיימינג מצויין כי בדיוק באותו היום חידשו את החלון ראווה - והוא היה אכן תאווה לעיניים!
ממש לואי ויטון(כאילו יש חיקוי בולט יותר מאשר אוזני הארנבת של ויטון?) עם שכבות בלאמין בציפוי שאנל עם פיצפוצי הרב לג'ר = יאמי!

עשינו סיבוב מעלף חושים ורשמנו לנו בצד במה אנחנו הולכים להצטייד לחורף הקרב, אז מה היה לנו?

יטיי - חייבים!

ג'קט עלק בלאמין שחור - חייבים! מאוד חייבים! זה בוער בנו!
ג'קט ברוח שאנל זה הרי ברור....

נעליי ניטים - חייבים!

טייץ שחור עם ניטיים - חייבים גם חייבים

וגולת הכותרת: השנה החלטנו שאנחנו חייבים ג'קט עור, כי הישן נהרס..
(הוא אומנם היה בגזרה אלמותית, אך סינתטי והדברים האלה לא מחזיקים מעמד הרבה זמן)

ושלא נתחיל לדבר על תיקים
בנתיים אנו מתחבטים מה עלינו לקנות, או שמה נקנה את הכל???

זארה בהצעת הלבשה?

שמלה בהשראת הדפסי העשן של מקווין עם מגפי ברך וז'קט? - הצעתם? קנינו..

נעליים הכי כואבות א-ב-ר(השחור לבן):

שאנל? יטי? תעמיסו...

*התמונות צולמו(בפלאפון, אתכם הסליחה) בזארה קניון רמת אביב.

אל תיכנעו לבינוניות

חבל, חבל שהלכנו לדיזנגוף סנטר ביום שישי, תאמינו לנו - זה לא מגיע לנו. היינו ילדים טובים כל השנה, כמעט צמנו ביום כיפור ואפילו סנטה הביא לנו מתנה!

זה התחיל שנכנסו לקסטרו(כן, גם אנחנו שאלנו את עצמנו למה לעזאזל נכנסו לשם!) וראינו את שמלת התיונים המפורקת משהו של מר לבנה, שמישהו יעמיד את זה כמו שצריך, גאד... שוב הזדעזנו ממרכולתם של קסטרו, אלוהים יודע איך הם רשת מצליחה עם כל הסגנון סבנטיז בשקל שלהם.

משם המשכנו לTOP SHOP. אחרי שיצאנו מהחנות נשבענו שאם נראה עוד בגד אחד פרחוני\זוהר\ילדותי נרוץ לשירותים להקיא את הקפה של הבוקר. הזדעזענו לראות חגורת ניטים שקנינו בזארה ב 90 שקלים בתחילת העונה מככבת בשלל צבעים במחיר שעוררתי של לא פחות מ 250 שקלים!

גם קניתם מאותו מפעל בסין וגם הפקעתם מחיר?
החלטנו ללכת לכוון מנגו, אבל בדרך פשוט חשכו עינינו, היה שם מין פסטיבל-בגדים-מכוערים-במחיר-מופקע ודוכני אקססוריז ובגדים. השלט המבטיח באחד מהדוכנים אמר "שמלות רק 500 שקל". חשבנו שהגענו לגן עדן של סיילים!
רק 500 שקל בעבור סמרטוט מנצנץ, בסוף עונה, בדוכן עלום שם וללא תא הלבשה בלובי של דיזינגוף סנטר?
?how lucky are we

היריד הזה המשיך בכל רחבי הסנטר, ראינו רק עוד ועוד שמלות מבדים של 10 שקלים למטר + 3 כפתורים בחצי שקל ובגזרה מפוהקת שראינו בפעם האלף שכמובן נטולת בטנה.. בטח משי חוג'ה הוציאה לה גזרה - אחרת מי יסביר את החובבנות?

סיכות לראש שמורכבות מכפתור מוזהב ומודבקת על סיכת סבתא. כל מיני שרשראות\קשתות מחלקי תחרה קנויים שחיברו להם שרשרת בצורה הכי חובבנית שיש והופ! 130 שקל! - אנחנו כבר מתים להיות הבעלים הגאים של שרשרת מחלקי מפה ארוגה - כזו שסבתא שלנו שמה על הטלוויזיה ושכל חברינו יתקנאו בנו..
סגנון החלקי מפות הוא בכלל כל כך פופולארי וכל כך שיקי שצריך רק מעצבת אחת שתמכור את זה..
אבל בסנטר? לא! צריך לפחות 10 דוכנים שונים שמוכרים את אותו הדבר בוריאציות שונות בכדי שנוכל להשיג חלקי וילון בכל הצורות! איזה כיף!. מעניין איך רק על וילון אמבטיה מתחרה הן לא חשבו..

סוף סוף הגענו למנגו אבל לא היה כלום. רק שוק של סופעונה. משם ברחנו היישר לזארה – לפחות שם נחנו מהטירוף..

הרגשנו חנוקים מידי אז החלטנו לעשות טיול לאורך רחוב דיזנגוף.
כמובן שהסיוט פשוט המשיך.. לכל אורך הרחוב היו עוד דוכנים של תכשיטים.
החלטנו לשאול כמה עולה טבעת רק כדי לקבל פרספקטיבה
"כן זה כסף מצופה זהב.. עם אבן גראנט.. 320 שקלים"
תהינו לעצמנו - כסף - זול, לצפות את זה בזהב - גם לא מי יודע מה יקר..
גראנט - זה גם לא בדיוק יהלומים אז למה נראה להם שבאמצע הרחוב אנחנו נוציא מכיסנו 320 שקלים?!

אנחנו פונים אל הלב של כל אותן מעצבות בכככככאילו, שסיימו אתמול את שיעור התפירה\הדבקת חרוזים\מקרמה במתנ"ס חביבה.
המייצגים העלובים שלכן לא עושים רושם על אף אחד! ובטח לא מחירים המופקעים שאתן תוקעות על הפריטים העלובים שלכן.. המחיר המופקע לא זה לא ישווה לכן יוקרה אז בבקשה קצת יצירתיות, קצת השקעה, קצת מחשבה מחוץ לקופסא ואולי איזה קונספט נחמד..? אנחנו רוצים לפרגן לכל אותם אנשים שיוצרים אופנה במחוזתינו, אבל מה לעשות שאין למי?

*אנחנו מצטערים בפני קוראינו שלא צילמנו את המאורע, אבל אנחנו מניחים שאתם יכולים לתאר לעצמכם.